ההחלטה להעביר את אחד ההורים לבית אבות סיעודי היא לרוב אחת ההחלטות המורכבות ביותר שמשפחה מתמודדת איתה. מלבד ההיבט הרגשי, קיים גם עולם שלם של מידע מקצועי, בירוקרטי וכלכלי שצריך להבין לעומקו. אחד הפתרונות שנבחנים במצבים אלו הוא בית אבות סיעודי ממשלתי – מסגרת מוסדית הנתמכת על ידי המדינה ומיועדת לקשישים הזקוקים להשגחה וטיפול צמוד.
במדריך הבא נסקור את כל מה שצריך לדעת – החל מההגדרה של מהו בית אבות סיעודי ממשלתי, עבור דרך הזכויות, העלויות, סוגי המוסדות ועד לאופן בו ניתן להתאים מקום מתאים להורה – גם לפי מצבו הרפואי וגם לפי המיקום הגאוגרפי.
בניגוד לבתי אבות פרטיים או כאלה הפועלים במודל של דיור מוגן, בית אבות סיעודי ממשלתי הוא מוסד שבו רוב המימון מגיע ממקורות ציבוריים – כלומר ממשרד הבריאות, משרד הרווחה ולעיתים גם מהביטוח הלאומי.
המסגרות האלו מיועדות לאנשים סיעודיים – כלומר קשישים שאינם מסוגלים לבצע בכוחות עצמם פעולות בסיסיות כמו רחצה, לבוש, אכילה, ניידות או שליטה על הסוגרים, וזקוקים לעזרה יומיומית ולפיקוח רפואי קבוע.
המוסדות הללו מפוקחים ברמה גבוהה, פועלים לפי תקנים מחמירים, ומיועדים בעיקר לאנשים שמתקשים לעמוד בעלויות של מוסדות פרטיים.
המדינה מציעה מימון חלקי או מלא לאשפוז סיעודי דרך מה שנקרא "קוד משרד הבריאות". מדובר באישור תקציבי שניתן לאחר הליך בירוקרטי, ובמסגרתו המשפחה נדרשת להשתתף בעלות לפי יכולתה הכלכלית.
התהליך כולל:
הגשת בקשה לקוד סיעודי – דרך משרד הבריאות.
בדיקת תפקוד – שמבוצעת על ידי אנשי מקצוע מטעם קופות החולים.
בדיקת מצב כלכלי – כדי לקבוע את גובה ההשתתפות העצמית של המשפחה.
אישור והפניה למוסד מתאים – לפי זמינות ולפי אזור מגורים.
עלות בית אבות סיעודי פרטי יכולה להגיע ל-15,000–25,000 ₪ בחודש, בעוד שבמסגרת של קוד סיעודי משפחות משתתפות בעלות שנעה לרוב בין 1,500 ל-10,000 ₪ בלבד, תלוי בנתונים הכלכליים שלהן.
כדי להתאים את המוסד המתאים להורה, חשוב להבין את ההבחנה בין כמה סוגי מוסדות:
מתאים לקשישים הזקוקים לעזרה בפעולות יום-יומיות. יש צוות רפואי 24/7, שירותי סיעוד, פיזיותרפיה ולעיתים גם פעילויות פנאי מותאמות.
מיועדת לאנשים עם ירידה קוגניטיבית מתקדמת, דמנציה או אלצהיימר. מדובר במחלקות סגורות עם שמירה, התאמות סביבתיות וצוות מיומן בטיפול באנשים במצב זה.
מתאימה למטופלים עם מצב רפואי מורכב במיוחד, הזקוקים לטיפול רפואי צמוד – כמו חולי סרטן, חולים אונקולוגיים או אנשים עם מחלות כרוניות קשות. מצריך אישור נוסף של משרד הבריאות.
בתי האבות הסיעודיים הממשלתיים פזורים בכל רחבי הארץ, אך רמות הביקוש וההמתנה משתנות בין אזור לאזור. לדוגמה:
במרכז הארץ (תל אביב, רמת גן, פתח תקווה) – הביקוש גבוה במיוחד, ולעיתים ההמתנה לאשפוז עלולה להימשך מספר שבועות ואף חודשים.
בצפון ובדרום – ניתן למצוא מוסדות איכותיים עם זמינות גבוהה יותר.
באזורים כפריים או פריפריה – יש מוסדות טובים, אך צריך לבדוק זמינות ומרחק מהמשפחה.
באמצעות אינדקס מקיף של בתי אבות ניתן לסנן לפי אזור, מצב רפואי ושירותים נלווים, ולבחור את המקום הנכון.
כן, אך הבחירה תלויה בזמינות המקום והתאמה לצרכים הרפואיים של ההורה. משרד הבריאות ינסה להתחשב בבקשה המשפחתית, אך לא תמיד יוכל להיענות לה במלואה.
בהחלט. בני משפחה רשאים להעביר את יקירם למוסד אחר – פרטי או ממשלתי – בכל שלב, בכפוף להתראות מתאימות ובירור מצב הקוד הסיעודי.
בהחלט כן. ישנם מוסדות סיעודיים ציבוריים עם רמת שירות, ניקיון ותחזוקה גבוהה מאוד, תלוי בהנהלה, בצוות ובפיקוח.
פנייה לרופא המשפחה – לצורך תיעוד רפואי והפניה לאבחון.
הגשת בקשה לקוד סיעודי – באתר משרד הבריאות או פיזית.
בדיקה תפקודית – על ידי נציג מקצועי.
בדיקה כלכלית – על בסיס תלושי שכר, פנסיה, נכסים.
קבלת אישור והפניה למוסד – לפי זמינות והתאמה.
ביקור והתרשמות מהמוסד – לפני קבלת החלטה סופית.
המעבר לבית אבות סיעודי ממשלתי הוא לא סוף הדרך – אלא תחילתו של פרק חדש, שבו ההורה שלכם יקבל טיפול מקצועי, סביבה בטוחה וליווי צמוד. עם הליווי הנכון, ניתן להפוך את התהליך הזה להרבה פחות מלחיץ והרבה יותר ברור.
באתר שלנו תוכלו למצוא מידע נוסף על מוסדות לפי אזור, רמת טיפול ועלות – וכן ייעוץ אנושי טלפוני שיסייע לכם לבחור את המקום הטוב ביותר עבור ההורה שלכם, בקלות, ובשקט נפשי.